דף תלושקובץ שירים
סבא כבר לא מעשן
״בשרשרת!״ הפטיר סבא, מדבר אל האופק כשאני יושב לצידו רעם: ״הייתי מדליק סיגריה בזנב הקודמת. ראשי מוסתר בענני עשן וסבתא שלך בכתה והתחננה: ״אני הרי רופאה״! אמרה ״אני זועקת הרף! אתה הורג לי את הבעל, אזדקן כאלמנה!״ בכתה ולחשה ״בנותיך ואנוכי חסרות מגן מהלכות בארץ, הלא תבין!״ ״ולא הבנתי״ כך סבא אמר ״עשנתי וזלזלתי- הייתי בריא הייתי בוטה מרוכז בעיתו מי בדורי הקשיב לאשתו?!״ ״ואז קרה שהיא בבת עיני פרח חיי שכבה על ערש דווי.״ ֿ ״צעירהֿ בדמי חייה; ענוגה ומענגת״ ״על קברה הטרי הכרזתי: פרל, פנינה, פנינתי- כאן מונציו, המום ומוכה בקולך אשמע היום הזה.״ ״במסדרון ליד חדרך עשנתי את הסיגריה האחרונה שלי!״ ואז סבא הסב את עיניו הדומעות אל נכדו הבכור ולחש: ״ומאז שנים כל כך רבות לא באה סיגריה אל שפתי.״ ״כך אני מכבד אותה יום יום- העניקה לי את שנותי, מלווה אותי כל חיי.״ ולא ידעתי אז שכעבור הרבה עשרות שנים אספר פה את מה שסבא סיפר לי בכל כך הרבה כוונה בכל כך הרבה טעמים. |
